1. שעת הצילום –
לפני הכל, השעה שקבעתם לעצמכם להגיע לצילומים מוכנים, לבושים היטב, מפודרים ומחויכים, ברוב המקרים, (99%), לא תהיה השעה המיוחלת לה ציפיתם. זו עובדה! ההתארגנות עם כל המשפחה היא סוחטת וסביר להניח שתאחרו, אולי תהיו קצת עצבניים או תתקשו במציאת המיקום, והילד אולי בוכה ורעב וזה רב עם זה וכו’. לכן, אם קבעתם איתי להגיע בשעה מסוימת לצילומים, אני ממליצה לתזמן (כרבע שעה) להקדים, כך לא תאחרו. השעה בדרך כלל קריטית גם להצלחת התמונות עצמן שכן גם אם קבענו בבוקר או אחרי הצהריים, איחור לכאן או לשם, ישפיע על הגעת השמש או היעלמותה ואז נוצרות בעיות של חוסר תאורה או כתמי שמש וחבל. מעבר לעובדה, שכדאי להתחיל צילומים ברוגע ולא בלחץ גם לצורך החוויה עצמה וגם להצלחת התמונות.
2. תמונה משפחתית מוצלחת היא מבוימת –
נכון שאתם רואים את כל התמונות הטבעיות האלה של ילדים מחייכים ומדברים בטבע וכמה זה פסטורלי .. ו.. מ ה מ ם וככה אתם רוצים! אבל תדעו לכם וזו עובדה. תמונה מוצלחת זו לא תמונה מקרית אלא תמונה שחשבו עליה מראש. ולכן, אני עושה אתכם את כל התיאום מראש של הלבוש ומה להביא וכו’ ומעבר לכך, אני ממליצה להקשיב לי בעת הצילומים (לסדר אותו אני מייצרת בעת הצילומים. מניסיון כמובן) אל תחששו שהתמונות יהיו מעושות או מלאכותיות כי עם ילדים, התמונות יהיו הכי טבעיות בעולם. זכרו, התמונות היפות, הפסטורליות, וה”טבעיות” הן הכי מבוימות בעולם והן לא מקריות – עד הפרט הקטן ביותר!
3. תיאום ציפיות מראש –
קיימת נטייה לפנטזיה כזו, במיוחד בקרב האימהות שביננו. שהכול יהיה כל כך ורוד וכולם יחייכו ותהיה חוויה מהממתתת פשוט, ו”אז אני אגיד לצלמת שאני רוצה כך ואחרת”…יכול להיות שהפנטזיה תתגלה כאשליה. סורי לאכזב. אני לא אומרת שצילומים הם לא חוויה משפחתית נעימה וטובה אלא שזה אינדיבידואלי, תלוי בין השאר, במשפחה ובגילאי הילדים. עם זאת, רק ליתר ביטחון, אל תשאירי רצונות שלכם לרגע האמת. דברי איתי מראש על עניינים שחשובים לכם וכך גדול הסיכוי שלא נשכח. ועוד משהו – אף פעם לא מספיקים לעשות הכול ותמיד שוכחים משהו, ועדיין התוצאות מקסימות ומזכרת מדהימה לכל החיים!
4. ילדים לא חייבים לחייך –
ילדים מתוקים בכל פוזה גם כשהם מסתכלים על השמים, משחקים וכו’. ההיפך, תמונות מוצלחות הן תמונות של תפיסת רגע של משחק, רגשות, אינטראקציה בין אחים, הבעות ולאו דווקא חיוך. אני נתקלת לא אחת באימהות שמתחננות לחיוכים. התוצאה – הילד לא מחייך בכוונה ו/או יוצא לו חיוך לא טבעי ומאולץ. בנוסף, האמא מדברת כל הזמן והורסת את המראה שלה עצמה בתמונה. עוד יותר בעייתי, זה שההורים מההתחלה כל הזמן מאוכזבים: “אבל הוא לא מחייך, הוא תמיד כזה חייכן”.. וכך לאורך כל הצילום לא מרוצים. אני מבטיחה לכם (99%) תנו לילד לזרום הוא יחייך בהמשך הצילומים. אני לא בורחת לשום מקום. ואף פעם לא הסתכלתי בשעון ואמרתי די סיימנו כי עבר הזמן. תמיד אשאר עד שנמצה כמו שצריך.
5. תנו לי בבקשה לנהל את הצילום –
נכון שהיום לכל אחד יש סמארטפון אבל עדיין בחרתם לבוא לצילומים אצל צלמת וקיימת סיבה לכך. הצלחת הצילום היא לא רק במיכשור (בהחלט ישנו קשר) אלא גם בכישרון ובמקצועיות הצלמת. לכן, תנו לי לנהל את הצילומים. אני נתקלת לא אחת באם או אב – שמנהלים את הצילום – מכוונות טובות כמובן – “עכשיו נעשה ככה, עכשיו נעמוד ככה” וגם בהפרשים של שניות בין פוזה לפוזה (מה שלא מאפשר בכלל לתפוס את הרגע), וסורי, אבל זה לא מוצלח, רק אני רואה מה באמת יוצא במסך המצלמה, ומה כדאי לשנות. כמובן שהכול בחיוך, וזורמים, אבל תנו לי קרדיט. מבטיחה בהמשך לזרום לפי רצונותיכם.
6. הורים פליז להקשיב –
אז לא רק לילדים, מומלץ להקשיב. קרה לי שכול המשפחה דווקא משתפת פעולה אבל פתאום אחד ההורים – לא. לדוגמה להצלחת התמונה כדאי שהאם תשב, או אז היא לא רוצה ללכלך את שמלתה, או שאב מאוד ממהר ולא רוצה ממש לשתף פעולה, אז בבקשה הורים יקרים, השקעתם, הגעתם – עוד קצת מאמץ ונגמר והכי חשוב – מזכרת מדהימה שלא תסולא בפז!
7. שוחד ומים –
חשוב מאוד להביא שתיה לצילומים וכמו כן, דבר מתיקה (לא מלכלך ולא גדול) לשדל להתנהגות טובה אצל הילדים. לפעמים, תתפלאו.. מדובר במוצר קריטי להצלחת תמונה ואם שוכחים זה אסון. “אם תצטלם כך וכך יפה.. תקבל סוכריה” . זה עובד ולפעמים רק זה עובד. אז אותן אימהות שנגד, יש פתרונות כגון: “דגיגונים” מי שמכירה או לוותר פעם אחת בקטנה, כרצונכם. לא להביא שוקולדים. סוכריות גומי מצוינות לצורך העניין. יש את האימהות שמספרות שהילד ממש מדהים בצילומים ומתפלאות כאשר אין שיתוף פעולה. שימו לב, הילד לא מכיר אותי והצילום לפעמים מתיש אותו. משב רענן של סוכריית גומי בהחלט עושה את העבודה.
8. אכילה ושינה בבית –
נקודה שאף פעם לא חושבים עליה. ילדים רעבים לא ישתפו פעולה. נקודה. חשוב שיאכלו בבית ואצל ילדים קטנים גם השינת צהריים מאוד חשובה. לא לשנות להם הרגלים יום לפני צילומים. זה קריטי. במיוחד לתינוקות ופעוטות.
9. סגנון אהוב –
צילום זו אומנות. גם בצילומי משפחה לא מדובר בתיעוד בלבד. יש טרנדים, ומודה, ואחת אוהבת דבר שהאחר לא, כמו בביגוד. אני ממליצה לכוון אותי מראש לדוגמאות שאתם אוהבים במיוחד, בין במשלוח בווצאפ ובין בתיאור בשיחה. לא אוכל לנחש מה אתן אוהבות ולא בטוח שמה שאני אוהבת גם אתן אוהבות או אוהבים.
10. קצת על צילום והמגבלות –
חשוב לי להסביר נקודה שלכאורה אינה רלוונטית לכם. מדוע שהעניין הטכני של הצילום יעניין אתכם בשביל זה באתם לצלמת מקצועית, לא??! ואסביר. קיימת חשיבה בקרב הציבור, שכל תקתוק על המצלמה מניב תמונה מוצלחת. ובכן, מדובר בטעות של ממש. הצלמים הטובים ביותר עושים טסטים של תאורה, מיקום, ועוד, ומצלמים המון תמונות מתוכן, ייבחרו התמונות המוצלחות (שלמשל תראו על שלטי חוצות) לכן, תנו לי את המושכות, הרוגע והזמן. מבטיחה שבהמשך הצילומים אזרום עם הבקשות שלכם. אגב, חשיבה נוספת מוטעית היא שבכל זמן נתון ניתן להוציא כל תמונה וגם מוצלחת, “הרי את צלמת מקצועית”. בודדים האנשים שמבינים שכל פוזיציה ושינוי הכי קטן כמו מרחק, כמות אנשים משנה את התמונה מבחינת נתוני המצלמה שיש לכוון ולשנות במצלמה, שלא לדבר על עוצמת הפלאש (במקרה הצורך), פוקוס וכו’, ומדוע אני מטרידה אתכם בכך? מסיבה מאוד פשוטה – אם אני מצלמת כרגע את המשפחה (בדרך כלל מתחילה עם צילום על המשפחה ועוברת לבודדים), ופתאום תגיעו ותאמרו “אוי איזה ממי צלמי את הקטן שרץ “תצלמי אותי.. ככה .. תצלמי שם (מצביע רחוק על הילד)..”, קחו בחשבון – התמונה תצא פחות מוצלחת. הנתונים מכוונים ל”צילום המשפחה” שכרגע אני מתמקדת בו, אח”כ נצלם את כולםם בכל הפוזות, כמו שצריך…
חשוב לציין, הכל מתוך ניסיוני הרב ובגידר המלצות בלבד, לפעמים שיודעים מראש – זה רק מסייע והכל כמובן בהרבה הומור וחיוך נתראה בשמחות.
עוד משהו קטן לפני סיום, אם משהו/י חושב/ת שהוא או היא מזהים את עצמם בדוגמאות שהבאתי, אז דעו מראש, לא מדובר בכם. אנחנו כל כך… אבל כל כך דומים זה לזה. מה שמביא אותי למסקנה שהייתי חייבת כבר מזמן לכתוב את הפוסט הזה:)
** אין קשר בין התמונות המוצגות לתוכן.